Stevia הוא לא בריא יותר תחליפי סוכר אחרים

סטיביה הממתיק הוא לא טוב יותר או גרוע יותר מאשר תחליף סוכר אחרים מתאים לחולי סכרת. זה מסומן על ידי איגוד הסוכרת הגרמני (DDG). "Stevia הוא אלטרנטיבה אחרת כדי סוכר, המקבלת ללא קלוריות," מסביר פרופ 'ד"ר לרפואה. סטפן Matthaei, נשיא DDG. "לא עוד, לא פחות."

מאז הסרת מוצרי סוכרת מהשוק חל כי כל המזון הבריא הוא בעצם לא פחות מתאים חולי סוכרת עבור חולים שאינם סוכרתיים. רק לאנשים הסובלים פנילקטונוריה של הפרעה מטבולית מולדת אבל צריך ממתיקים, סטיביה היא אלטרנטיבה טובה, כך Matthaei.

גליקוזידים של Steviol, הידועים בפי העם "סטביה", אושרו כממתיקים באיחוד האירופי מאז דצמבר 2011 תחת הכינוי "תוסף מזון E 960". הסטיביה מתקבלת מהצמח "Stevia rebaudiana", המכונה גם "עשב מתוק" או "עשב דבש". סטיביה מתוקה פי XNUMX עד XNUMX מסוכר ואין לה כמעט אנרגיה. צריכת steviol glycosides נחשבת בלתי מזיקה אם נצפתה המינון היומי הנסבל (ADI) של ארבעה מיליגרם לק"ג משקל גוף ויום. כרגע לא ברור אם קיים סיכון למנת יתר. הסטיביה אינה מעודדת עששת ואינה מסרטנת, אינה פוגעת בחומר הגנטי ואינה משפיעה על פוריות או התפתחות הילד שטרם נולד.

זה חל גם על ממתיקים אחרים, מדגיש פרופסור דר. רְפוּאִי אנדראס פרישה, דובר ה-DDG מטובינגן. האגודה האמריקאית לסוכרת בדקה חמישה ממתיקים מלאכותיים והכריזה שהם בטוחים: אצסולפאם, אספרטיים, סכרין, סוכרלוז וניוטאם. "אין הוכחות מדעיות מהימנות להראות שהממתיקים הללו מסרטנים בכמויות המומלצות", מסביר פריטש.

מומחה ה-DDG גם נוגד את הקביעה המופיעה לעתים, לפיה ממתיקים או שחרור אינסולין הקשור לכאורה עלולים לעורר ייסורי רעב ואף להפוך לממכרים. "אם בכלל, אינסולין שולח אות שובע למוח אצל אנשים רזים", אומר פריטש. אצל אנשים עם עודף משקל, לעומת זאת, המוח כנראה לא רגיש לאינסולין. לכן, אות הרוויה עלול לא להגיע עוד למוח. "לפי כל מה שאנו יודעים כיום מבחינה מדעית, לא סוכר ולא ממתיקים יכולים להיות ממכרים", מסביר פריטש. בלי קשר, כולם צריכים להיזהר לא לצרוך יותר מהכמויות המומלצות של ממתיק או יותר מ-50 גרם סוכר ליום.

סטיביה היא רק אלטרנטיבה טובה לאנשים הסובלים מהמחלה המטבולית הנדירה מאוד פנילקטונוריה וזקוקים גם לממתיקים עקב סוכרת. כל מי שסובל מפנילקטונוריה אינו יכול לסבול את חומצת האמינו פנילאלנין. מכיוון שהממתיק אספרטיים מכיל פנילאלנין, על הנפגעים להימנע ממנו - סטיביה, לעומת זאת, כמו ממתיקים אחרים, אינה מכילה פנילאלנין. "עם זאת, זה לא אמור להשפיע על יותר מתריסר אנשים בגרמניה", מדגיש פריטש.

בינתיים, בוצע מחקר מדוע לסטיביה לא רק טעם מתוק, אלא גם מר. זה מובטח על ידי שני קולטני הטעם hTAS2R4 ו-hTAS2R14, כפי שגילו מדענים מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן ומהמכון הגרמני לתזונה אנושית Potsdam-Rehbrücke (DIfE). בריכוזים גבוהים, סטיביה מעוררת טעמים מרירים דמויי ליקריץ.

מקור: ברלין [DDG]