False מוערך למכה - המודל מתאר כיצד מידע משפיע על התפיסה שלנו
כשאנחנו מעריכים משהו, אנו משתמשים באופן לא מודע בחוויות האחרונות. חוקרים מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאנס (LMU) מינכן ומרכז ברנשטיין מינכן ביקשו מהנבדקים להעריך מרחקים בסביבה וירטואלית. תוצאותיהם נטו לכיוון הערך הממוצע של כל המסלולים המגיעים עד לאותה נקודה. לראשונה הצליחו המדענים לחזות היטב את תוצאות הניסוי באמצעות מודל מתמטי. הוא משלב שני חוקים ידועים של פסיכופיזיקה בעזרת הצעה מתורת ההסתברות. לכן המחקר יכול להיות בעל חשיבות מהותית למחקר תפיסה. (כתב העת למדעי המוח, 23 בנובמבר 2011)
מדוע אנו מעריכים את אותו מרחק באורך זמן והשני קצר? מה שחשוב הוא אילו מרחקים עברנו ישירות לפני כן. מה שעשוי להישמע טריוויאלי, מספק מידע חשוב על האופן בו המוח מעבד גירויים בעלי חוזקות שונות ואפילו אלמנטים מופשטים כמו מספרים. ד"ר. סטפן גלאסאואר (LMU), מנהל פרויקטים במרכז ברנשטיין במינכן, וסטודנט לדוקטורט שלו פרדריקה פצ'נר בניסוי ותיאורטי. היו להם נבדקים מכסים מרחקים בחדר וירטואלי ואז משחזרים אותם שם בצורה מדויקת ככל האפשר. כמו במחקרים קודמים, התוצאות הועברו תמיד מהערך הנכון לערך הממוצע של המרחקים הקודמים.
לראשונה החוקרים מספקים הסבר כללי לתופעה זו. בעזרת מודל מתמטי הם יכולים לחשב כיצד משפיעים הגירויים הקודמים על האומדן הנוכחי. "השפעה זו של ניסיון קודם ככל הנראה עוקבת אחר עיקרון כללי וכנראה חלה גם על אומדן כמויות או רמות נפח", מסביר גלסאואר. נבדקי המבחן, שהושפעו מאוד מהניסיון הקודם בעת הערכת המרחק, שמו דגש רב יותר על ניסיונם הקודם בעת אומדן הזווית. בשני המקרים הם למדו מבלי לדעת על הצלחתם או כישלונם של ביצועיהם. לעומת זאת, שיטות למידה רבות דורשות משוב כזה.
עד כה היה שנוי במחלוקת האם עיקרון בסיסי קובע את תפיסת עוצמות הגירוי כגון נפח, בהירות או אפילו מרחקים. נראה כי שני חוקים חשובים של הפסיכופיזיקה סותרים זה את זה: חוק וובר-פכנר שפורסם לפני 150 שנה ותפקוד הכוח של סטיבנס בן 50. מדענים ממינכן הראו כעת כי ניתן ליישב בין שני החוקים טוב מאוד, לפחות במקרים מסוימים.
לצורך כך משולב חוק וובר-פכנר עם משפט ההסתברות של בייס (1763), המאפשר שקלול תוצאות, וכך הופך לפונקציית הכוח של סטיבנס. "הצלחנו לתרום לפיתרון של בעיה שמעסיקה חוקרי תפיסה כבר למעלה מ -50 שנה", אומר גלסאואר בשכנוע. לאחר מכן, החוקרים רוצים לנתח נתונים היסטוריים ולהבהיר האם המודל מאושר באמצעות שיטות גירוי שונות כגון נפח ובהירות.
מרכז ברנשטיין מינכן הוא חלק ממדעי המוח המחשוביים של רשת ברנשטיין (NNCN). ה- NNCN הוקם על ידי BMBF במטרה לאגד, ליצור רשת ולפתח עוד יכולות בתחום תחום המחקר החדש מדעי המוח המחשוביים. הרשת נקראת על שם הפיזיולוג הגרמני יוליוס ברנשטיין (1835-1917).
עבודה מקורית:
Petzschner F, Glasauer S (2011): אומדן Bayesian איטרטיבי כהסבר להשפעות טווח ורגרסיה - מחקר על שילוב נתיב אנושי. J Neurosci 2011, 31 (47): 17220-17229
מקור: מינכן [LMU]
