אפילו מנכ"לים אוהבים להשקיע תדיר טכנולוגיות פורצות דרך
מחשב אישי, חדשות באינטרנט, ספרים אלקטרוניים, וכן בחברות לואו קוסט: אלה הם רק כמה דוגמאות של פורץ - מה שנקרא "רציף" - חידושים שהופיעו באופן עקרוני לסתור את זמנם ההבנה העסקית הקיימת ולכן בכל השווקים הסתחררו. מה אבל זה תלוי אם חברה ותיקה שתתחייב טכנולוגיה רציפה או לא? במחקר אחד, וולף-נוצרי גרסטנר ואנדריאס König למד (שניהם מאוניברסיטת ארלנגן-נירנברג) ו אלברכט אנדרס (IMD, לוזאן) ודונלד ג Hambrick (אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה) גורמים אפשריים באמצעות הדוגמה של התגובה של חברות התרופות המסורתיות לביוטכנולוגיה בין 1980 ו 2008. התוצאה: יותר מאשר סברו עד כה, ההחלטה בעד או נגד השקעה לתוך הטכנולוגיה רציפה של האישיות של מנכ"לים האגו שלו.
ממצא שמעמיד כמה החלטות תאגידיות באור אחר, גם בדיעבד. "מצאנו שככל שהמנכ"ל יותר נרקיסיסט, כך גדל הסיכוי שחברה תשקיע בטכנולוגיות לא רציפות", אומר אנדראס קוניג. "חברות תרופות בראשות מנכ"לים נרקיסיסטים במיוחד היו בסבירות גבוהה פי שניים לבצע יוזמות ביוטכנולוגיה במסגרת רכישות, בריתות או פרויקטים מחקריים פנימיים מאשר אלו שהובילו מנכ"לים פחות נרקיסיסטים".
מדענים מייחסים לנרקיסיסטים חמישה מאפיינים מרכזיים:
(1) ביטחון עצמי מוגזם, אשר, עם זאת, (2) זקוק לתשומת לב מתמדת, (3) דחף חזק לדומיננטיות, (4) חוסר רצון לשלב רגשות של אחרים בהחלטות שלו, ו-(5) חוסר שקט מסוים וחוסר סבלנות. במחקרים קודמים, המחבר דונלד המבריק חקר את נושא הנרקיסיזם בקרב מנכ"לים. אחד האתגרים היה לפתח מדדים לנרקיסיזם בקרב מנכ"לים: מכיוון שסקר באמצעות שאלונים לא היה מבטיח כאן, היה צורך לפתח מודל הערכה שמתבסס על מדדים - כמו הבולטות של תמונת מנכ"ל בדוח השנתי או התדירות היחסית של מוזכר שמו בהודעות לעיתונות של החברה המתאימה. רמה גבוהה של עקביות נמצאה בשיקול של אדם בודד, בעוד שהתוצאה שונה משמעותית בהשוואה לקודמו או יורשו של המנכ"ל בהתאמה.
"נרקיסיזם הוא תכונת אישיות מעניינת ביותר מכיוון שהיא אמביוולנטית", מסביר וולף-כריסטיאן גרסטנר. יחד עם אנדראס קוניג, אלברכט אנדרס ודונלד המבריק, הוא פיתח את התזה לפיה הגברת הנרקיסיזם בקרב מנכ"לים משמעה שהחברות שהם מנהלים נוטות יותר לאמץ טכנולוגיות חדשות. "נרקיסיסטים מאמינים שהם יכולים לשלוט בחידושים כאלה, בעוד שמנכ"לים אחרים נוטים להירתע מלקחת יותר מדי סיכון", אומר גרסטנר. יחד עם זאת, החוקרים הניחו שטכנולוגיות שאומרים שיש להן אפקט פורץ דרך יזכו להרבה יותר תשומת לב ציבורית. אז מנכ"ל יכול לצפות לקבל יותר תשומת לב על ידי השקעה בטכנולוגיות לא רציפות מאשר ללכת באותם המסלולים שהחברה הלכה תמיד. החוקרים גם מצאו שזה נכון.
תרומה מרכזית נוספת של המחקר מתבססת על השפעה זו. "במהלך המחקר שלנו, ראינו כמה תשומת הלב הציבורית לביוטכנולוגיה - כפי שהיא משתקפת בתקשורת - משתנה לאורך זמן", מדווח אלברכט אנדרס. "כשהטכנולוגיה הגיעה לראשונה, היא לא זכתה לתשומת לב רבה. אחר כך היו שלבים של ויכוחים ציבוריים גדולים, גאות ושפל, הן על ההזדמנויות שמציעה הביוטכנולוגיה והן על הסיכונים הכלכליים, הרפואיים והחברתיים שלה. כיום, הביוטכנולוגיה נעלמה במידה רבה מהדיון".
המחברים בדקו האם מנכ"לים נרקיסיסטים נוטלים יוזמה, במיוחד בשלבים של תשומת לב ציבורית גבוהה - עם תוצאה ברורה: "כנראה למנכ"לים נרקיסיסטים יש רגישות רבה לאור הזרקורים. כשהסיכוי שזה יקרה הוא גבוה במיוחד - למשל, בתקופה שבה העיתונות כותבת הרבה על טכנולוגיה ומתארת אותה כמועילה אך גם מסוכנת - אז סביר להניח שמנכ"לים נרקיסיסטים ישקיעו בחוסר המשכיות כאלה יותר ממה שהם כבר הם", מתאר אנדריאס קוניג את אחת מתוצאות הליבה של המחקר. "השפעת הציבור על חדשנות יזמית - וחדשנות רדיקלית בפרט: זהו ללא ספק אחד הממצאים החשובים ביותר שהמחקר שלנו מביא למחקר ארגוני. אם נוכל להבין טוב יותר את הציבור והשפעתו העצומה על הפעילות העסקית, נוכל גם להבין ולחזות טוב יותר את ההצלחה המסחרית של טכנולוגיות מסוימות".
חשוב במיוחד לכותבים שהמחקר שלהם מצייר תמונה יותר ניואנסית של מנהלים נרקיסיסטים. "נרקיסיסטים אינם מנכ"לים טובים יותר או גרועים יותר", אומר וולף-כריסטיאן גרסטנר: "אבל אולי הם טובים יותר מהמוניטין שלהם. הם יכולים לעזור להתגבר על אינרציה ונוקשות ארגונית. ואם טכנולוגיה חדשה למעשה עדיפה על הגישה המקובלת, ייתכן שמנכ"ל נרקיסיסטי מתכוון להישרדותה של חברה". לדברי המחברים, האתגר המכריע לפרקטיקה היזמית יהיה כעת בהיבטים השליליים של נרקיסיסטים כמו חסרונם. של יכולת ביקורתית ואמפתיה - לשלוט ככל האפשר על מנת להצליח להשתמש בצדדים החיוביים בטווח הארוך.
המאמר "מנכ"ל נרקיסיזם, מעורבות קהל ואימוץ ארגוני של אי-רציפות טכנולוגיות" מאת וולף-כריסטיאן גרסטנר, אנדראס קוניג (שניהם FAU Erlangen-Nuremberg), אלברכט אנדרס (IMD, לוזאן) ודונלד סי המבריק (אוניברסיטת פנסילבניה סטייט) הוא פורסם ביוני 2013 ב-Administrative Science Quarterly, כתב העת החשוב ביותר בתחום המחקר הארגוני האסטרטגי.
מקור: ארלנגן [אוניברסיטת פרידריך אלכסנדר]
