משפחה בבעלות חברות בשר: אלטרנטיבה השחקנים הגדולים בענף?

דיון שולחן עגול בבריסל

בתאריכים 27 ו -28 באוגוסט 2008, עיתונאי סחר מגרמניה, צרפת, איטליה ובלגיה נפגשו בבריסל לדיון עגול עם יצואני בשר בלגים. בהתייחס לגל המיזוגים והרכישות האחרון בענף הבשר, הנושא של המהדורה השלישית הזו היה "חברות בשר משפחתיות: אלטרנטיבה לגדולות בענף?". האירוע בן היומיים החל בסיור במפעל החיתוך ובמחלקת עיבוד הבשר של קבוצת Q.

בלגיה היא ספקית מרכזית של בשר חזיר, עגל ובשר בקר. לאור המיקום המרכזי באירופה, ברור שספקי הבשר הבלגיים עוקבים מקרוב אחר התפתחויות בשוק הבינלאומי. בהקשר האירופי, בולט שצריכת הבשר עומדת על קיפאון בסך הכל; הסחר הולך וגדל ברחבי העולם. לאחרונה מסתמן גל נוכחי של מיזוגים ורכישות במדינות השכנות.

VION-Grampian, Bigard-Socopa, Tönnies, JBC-Inalca ו-Danish Crown הן רק כמה דוגמאות למגמה זו כלפי חברות בשר גדולות יותר ויותר. האם זו תגובה לשחקני השוק הגדולים בצפון ודרום אמריקה או שזו תוצאה של התרכזות בצד הביקוש? האם זו התשובה הנכונה לאתגרים?

דבר אחד בטוח: התנועה הזו אינה מוגבלת רק לתעשיית הבשר. גם במגזר הפירות והירקות ההולנדי והגרמני חלה מגמה ברורה לכיוון חוות גדולות יותר. בצרפת מתרחשת התפתחות דומה גם בתחום בשר העופות. נראה שהדברים שקטים יחסית בבלגיה כרגע בכל הנוגע למיזוגים ורכישות; בכל מקרה, המבנה המשפחתי קבע את עצמו ברוב החברות. עובדה זו היוותה את הנושא המרכזי של הדיון בשולחן העגול.

הביקור ב-Q-group סיפק דוגמה טובה לאופן שבו עסק משפחתי בלגי טיפוסי הסתגל לתנאי השוק המשתנים. Q-group מחולקת לשלוש מחלקות שונות המנוהלות לפי אותו תפיסה: Q-beef (ייצור בקר), Q-meat (חייתוך בשר) ו-Q-food (עיבוד בשר). בעוד Q-food היא הצעירה ביותר, היא מתפתחת הכי מהר, ומשרתת את הדרישה הגוברת לנוחות ומוצרים מותאמים אישית. עם למעלה מ-1.300 מוצרי קצה שונים, לחברה יש את הפתרון המתאים לכל לקוח. ל-Q-group יש את מקומה בשוק נישה של HoGa, קייטרינג, בתי חולים, בתי ספר וכדומה. מצאתי. לקבוצת יעד זו ניתן להציע בבירור שירות מיוחד וערך מוסף.

Q-group תיעדה בצורה ברורה מאוד את מה שמייחד עסקים משפחתיים רבים: רמת מחויבות גבוהה ומבנה עסקי פשוט. זה מאפשר למלא במהירות בקשות מיוחדות.

כי שותף השיחה איתו הלקוח מנהל משא ומתן בטלפון הוא גם מקבל ההחלטות. אחרי הכל, גמישות היא במידה רבה שאלה של החלטות מהירות.

הנה כמה דגשים מדיון השולחן העגול המרתק של יום חמישי ה-28 באוגוסט 2008 בבריסל. רנה מיילארד, שהנחה את השיחה, אמר לאחר מכן:

"התרשמתי עמוקות מהמקצועיות ומהחזון של המנהיגים העסקיים הבלגים האלה. הם מצליחים לשחק במקסימום את קלפי המנצח שלהם בשוק העולמי ובכך מהווים אלטרנטיבה מן המניין לשחקני העולם. זה מסביר מדוע בלגיה הייתה יצרנית בשר כה חשובה באירופה במשך זמן כה רב. אני גם רוצה להודות מקרב לב לעיתונאים המומחים הזרים על תרומתם הבונה לדיון".

מהי תוכנית עשר השנים שלך?

מרטין טלמן (קבוצת Q):

"עד כה התרכזנו בלקוחות מקומיים בשוק הנישה של שירותי המזון, כגון בתי חולים, מטבחי קנטינה, בתי ספר, משרדים, .... נרצה להתמקד יותר בקמעונאות המזון בעתיד".

יוהאן היילן (ואן לומל):

"האיחוד בגזרת העגל הבלגי הושלם כבר 15 שנה. אני מצפה לגל חדש של קונסולידציה במדינות השכנות שלנו במהלך השנתיים-חמש הקרובות כתגובה לריכוזיות רבה יותר בקמעונאות המזון. במיוחד עבור מוצרי קצה ארוזים מראש, ברור שרדיוס הפעולה מוגבל לסביבות 500 קילומטרים. למרחקים ארוכים יותר, נפח האוויר הגדול באריזות הקטנות מוביל לעלויות הובלה גבוהות. לכן אני מצפה שהמגמה תהיה של שיתוף פעולה חוצה גבולות ושיצטרכו לחפש שותפים אזוריים".

פיליפ ואן דאם (מנעולים):

"עשר שנים נראות לי מאוד זמן כרגע, כי השוק מתפתח הרבה יותר מהר מבעבר. מנעולים ביססה את עצמה בליבה של רשת המכולת. אני מניח שבשנים הקרובות נצטרך להתפתח לשני הכיוונים: גם כלפי ההיצע וגם כלפי הצרכנים. בכל הנוגע להתמצאות צרכנית, עלינו לתמוך בעיקר בשדרוג המוצר. בשפה פשוטה, התפתחות זו פירושה: אינטגרציה אנכית. העתיד יראה לנו אם אנחנו יכולים לעשות זאת בעצמנו או שמא עלינו להיכנס לשותפויות מיוחדות כדי לעשות זאת".

לוק ורספריט (קובבי):

"עשר שנים הן אכן הרבה זמן. המשימה שלנו היא ליצור עסק בר קיימא עבור יצרנים. אנו עורכים כעת מחקר כדי לבדוק כיצד התעשייה מתפתחת. למרות שאנו מצפים שדברים יזוזו בתעשייה שלנו, אנו מניחים שזה יהיה איטי יותר מאשר במדינות השכנות שלנו. גם בבלגיה יהיו שותפויות ומיזוגים. הנוף ייראה אחרת לגמרי בעוד חמש שנים וקבוצות חדשות יצוצו. מי יודע, אולי Covavee יהיה שייך גם למכלול גדול יותר. בדרך זו נוכל אולי להגדיל את נתח השוק הנוכחי שלנו מ-10 ל-13 אחוזים ל-20 עד 25 אחוזים. עם זאת, התבגרות אינה מטרה בפני עצמה. המוטו שלנו הוא "להתחזק ביחד"; בכך, אנו רוצים במיוחד להבטיח שכל הצדדים ירוויחו: אחד ועוד אחד חייב להיות XNUMX! אנחנו בשום פנים ואופן לא מקנאים בגדולים ותמיד מתחילים מהחוזקות שלנו. לעולם לא נוותר על החוזקות הללו לטובת צמיחה!"

מארק דהמור (ג'דמו):

"הגדלת ייצור בשר הזרועות אינה אופציה בתוך אירופה; היא כבר הגיעה לגבולותיה. גם המוצר שלנו אינו מתאים לנוחות. החלום האישי שלי הוא להשתלט על מפעל מוצרי בשר. אם זה אי פעם יתגשם תלוי בתוכניות של ממשיכי דרכו".

מה עתיד הקואופרטיבים?

לוק ורספריט (קובבי):

"כרגע יש רק קואופרטיב אחד בתחום הבשר בבלגיה. וזה מוצלח: בעוד שהייצור הכולל בבלגיה יציב, הקואופרטיב גדל מדי שנה. הסיבות להתפתחות זו? המפיקים שואלים את עצמם את אותן שאלות כמו שאנחנו עושים היום בשולחן העגול הזה. אמנם אנחנו יכולים להיות הטובים בקטגוריה מבחינת ייצור ותפוקה, אך ללא פיתוח בתעשייה, צפויות לנו בעיות בעתיד. בעבודה משותפת נוכל להתחזק ואנו מאמינים שזו הדרך הטובה ביותר לשרוד ולהתחרות בשחקנים הגדולים שלנו.

חשוב שלהמשך התרחבות הקואופרטיב יש לחפש כספי השקעה גם מחוץ למעגל הייצור. המפיקים זקוקים לכספים משלהם עבור הפעילות שלהם; אבל הם תמיד נשארים מעורבים כלכלית, מה שבתורו נותן להם גירוי נוסף ומדרבן אותם להמשיך".

איך מתפתחת מחלקת השירות העצמי והנוחות בבלגיה לעומת דלפק השירות?

פיליפ ואן דאם (מנעולים):

"בבלגיה אנו רואים את שיעור מוצרי הנוחות גדל בצורה משמעותית. זה מהווה כיום שלושה עד ארבעה אחוזים מהמכירות ואנחנו לא מצפים שהמגמה הזו תשתנה בזמן הקרוב. נגמרה התקופה שבה עמדנו שעתיים במטבח להכנת האוכל. תפקידו של דלפק השירות הולך ופוחת בבירור - בין היתר מסיבות עלות".

לוק ורספריט (קובבי):

"נהייה יותר ויותר קשה למצוא קצבים טובים לדלפקי השירות. אם הלקוח יקבל שירות גרוע, זה ישפיע לרעה על יחסי האמון".

מרטין טלמן (קבוצת Q):

"מוצרי נוחות אינם מבוקשים רק בקמעונאות המזון. גם במטבחי הקנטינה אנו רואים מגמה של מטבחי "אסמבלאז'", כאשר הארוחה מורכבת מארוחות מוכנות שונות. המוצרים של Q-group ממש ממלאים את החלל שהותירו קצבים, למשל. יחד עם זאת, המחסור בצוות המטבח מפצה בדרך זו”.

לוק ורספריט (קובבי):

"הצרכנים מגיבים למגמת הנוחות: אנו מספקים מוצרים בעלי ערך מוסף ובכך תורמים לנוחות".

מה מקומם של מוצרים אורגניים בשוק הבלגי?

פיליפ ואן דאם (מנעולים):

"רשת קמעונאות המזון הבלגית Delhaize התאימה את עצמה במלואה לטרנד האורגני בבלגיה. הנישה הזו עדיין קטנה מאוד וצומחת לאט מאוד. אני מאמין באפשרויות של אורגני, אבל הבעיה היא שהמחיר של מוצרים אורגניים מאוד גבוה. אבל הצרכן הממוצע מעדיף להוציא את כספו בחגים מאשר על אוכל".

יוהאן היילן (ואן לומל):

"הטרנד האורגני העלה גם את היחס לרווחת בעלי החיים. זה השפיע על תקנות החקלאות המסורתית. הבעיה היא שמדינות אירופה, שכיום יש להן כללים נוקשים, מתחרות עם מדינות שלישיות, שבהן לא השתנה הרבה מבחינת רווחת בעלי החיים".

פיליפ ואן דאם (מנעולים):

"התקנות שלנו למעשה משתנות כל הזמן וכל הזמן מתווספות עוד ועוד דרישות. לכן המוצרים שלנו מגיעים לרמת איכות גבוהה מאוד. בברזיל, למשל, חלים תנאים אחרים לגמרי - וזה יכול להגיד שאנחנו לא תחרותיים".

גם חברות בשר גדולות יכולות להגיב בצורה גמישה מאוד ותחת לחץ של מוזלים הן מקבלות מרווחים קטנים יותר. האם חברות בלגיות לא צריכות להתמקד בעיקר במעמדן בשווקי הנישה ובכך להישאר מחוץ לקו האש של מלחמות המחירים?

מרטין טלמן (קבוצת Q):

"כ-Q-group, אנחנו אכן מתרכזים בשוק נישה: לקוחות מקומיים בשירותי מזון (בתי חולים, קייטרינג, בתי ספר, משרדים...)".

פיליפ ואן דאם (מנעולים):

"מבחינת יבול, אנחנו רואים הבדל גדול בין בשר בלגי לזר. לפעמים אנחנו קונים חתכים בחו"ל ומגלים שהתשואה של החיתוך השני בבלגיה גבוהה משמעותית. זה נובע מהיתרונות הגנטיים של הגזעים הגדלים בבלגיה".

לוק ורספריט (קובבי):

"החברות הקטנות יותר רגילות להילחם. זה הוכנס לעריסה שלהם, כביכול. אנחנו צומחים לאט ולכן יכולים להבטיח שלא נאבד את החוזקות שלנו: אנחנו יכולים לקבל החלטות במהירות, להציע שירות אישי ובעלי ידע טכני ומוצר מעמיק. יתרה מכך, הספקים הבלגיים מציעים את מחיר הקילוגרם הזול ביותר עבור בשר איכותי רזה. במהלך 20 השנים האחרונות הייתה השקעה מתמדת באיכות בחזיתות שונות.

התשואה הייתה תמיד ברמה גבוהה מאוד. באמצע שנות ה-80 האיכות שוכללה עוד יותר. באותה תקופה התחלנו בהצלבה שיטתית של בעלי חיים שליליים ללחץ. כתוצאה מכך, אנו עדיין יכולים להציע תשואה גבוהה מאוד - וזאת בשילוב עם איכות מעולה.

כל עוד אנחנו יכולים לשחק בכל קלפי המנצח האלה, אנחנו תחרותיים. העובדה שהאסטרטגיה הזו עובדת נובעת מכך שחברות בלגיות נוכחות בכל השווקים. פעם לא העריכו את תפקידו של הבשר הבלגי. היום אנחנו אפילו ספק הבשר החשוב ביותר בגרמניה".

המשתתפים מתעשיית הבשר הבלגית:

Covavee-Luc Verspreet

  • קואופרטיב החזירים הבלגי היחיד ולכן אחד השחקנים החשובים בשוק הבלגי.
  • חברות מקושרות:
    • Comeco (ים) – משחטת חזירים ומפעל חיתוך
    • Covameat (Heuvelland) - משחטת חזירים ומפעל חיתוך
    • Adriaens (Zottegem) - משחטת בקר ומפעל חיתוך
    • Carniportion (Zottegem) – יצרנית מוצרי נוחות
  • Covavee מייצאת יותר ממחצית ממוצריה. גרמניה היא אחד משווקי היעד החשובים ביותר.
  • בבלגיה, Covavee מתמקדת בעיקר בקמעונאות ובתעשיית המזון.

מנעולים - פיליפ ואן דאם

  • מפעל חיתוך חזיר מודרני מאוד, שבולט בזכות האוטומציה המתוחכמת שלו.
  • מוכווני יצוא בעיקר. רק עשרה אחוזים מהייצור מיועדים לשוק הבלגי.

ונלומל - יוהאן היילן

  • מפיק עגל משולב בידיים משפחתיות.
  • 65 אחוז מהמחזור מושגים בעסקי היצוא. בבלגיה, הדגש הוא על קמעונאות מזון.

קבוצת Q - מרטין טלמן

  • עסק משפחתי
  • שלוש מחלקות עצמאיות: Q-beef (ייצור בקר), Q-meat (חייתוך בשר) ו-Q-food (עיבוד בשר).
  • שחקן שוק נישה: מתמקד בעיקר בלקוחות שירותי מזון מקומיים (HOGA, קייטרינג, בתי חולים ובתי ספר).

ג'דמו - מארק דה מור

  • חברה המתמחה בחיתוך בשר זריעה.
  • נוצר בשנת 2003 ממיזוג של שתי חברות קטנות יותר.
  • בעל אוריינטציה יצואית מאוד.

מקור: בריסל [VLAM]

הערות (0)

עדיין לא פורסמו כאן תגובות

כתוב הערה

  1. פרסם תגובה כאורח.
קבצים מצורפים (0 / 3)
שתף את המיקום שלך