עוני במזון בגרמניה הוא מציאות
עוני במזון בגרמניה הוא בעיה הולכת וגוברת והסיוע הכספי של המדינה הנוכחי אינו מספיק. הדוברים בפורום ה-7 BZfE "עוני במזון בגרמניה - לראות, להבין, להיתקל" הסכימו על כך. אווה בל, ראש מחלקת "הגנת הצרכן הבריאותי, תזונה" במשרד המזון והחקלאות הפדרלי (BMEL): "הנושא של עוני במזון הפך אקטואלי במיוחד בשנה האחרונה. זה נושא שנוי במחלוקת שגם ה-BMEL עוסק בו. אנו עושים כל שביכולתנו כדי להבטיח שכולם יוכלו לחיות חיים בריאים ולהזדקן. אסטרטגיית התזונה של הממשלה הפדרלית, שמפותחת בהנהגת ה-BMEL, תטפל אפוא בסוגיית העוני במזון".
משימה דחופה בהתחשב בכך שכשלושה מיליון בני אדם בגרמניה סובלים מעוני במזון - ומההשלכות הבריאותיות החמורות לפעמים. חלקים מסוימים בחברה אינם מכירים בעוני במזון כבעיה שצריכה להיפתר פוליטית, אלא מטילים את האחריות על הנפגעים. ההאשמה בחוסר השכלה או בחוסר מיומנויות יומיומיות הן דוגמאות לקטגוריות פשוטות מדי ובולטות. אם הנפגעים מתגוננים מפני זה ומתארים ברשתות החברתיות, למשל תחת ההאשטאג #ichbinarmutsbetroffen, איך באמת מרגיש עוני באוכל או מתארים את גורלם האישי, הם נתקלים לא פעם בהערות שנאה.
לעתים קרובות החברה אינה מעניקה לאנשים הנפגעים מעוני את הזכות להשתתפות חברתית, כגון יציאה לקפה, אכילה לפי העדפותיהם והרגלים, או הזמנת אורחים לימי הולדת. עד כה לא ניתנו לכך כספים בהכנסת האזרח. לא להיות מסוגל לצאת לשתות קפה עם חברים כי פשוט אין כסף זה פשוט בלתי נתפס עבור אנשים רבים. ומה אם אין לך אפילו מספיק כסף לארוחת צהריים או לקנטינה של בית הספר? ילדים וצעירים ממשקי בית עניים חסרים אז את האנרגיה והרכיבים התזונתיים הדרושים להם להתפתחות ולמידה בריאה. הם נכנסים יותר ויותר לתוך ספירלה של עוני וחווים את ההיפך משוויון הזדמנויות.
בנוסף לתעריפים סטנדרטיים גבוהים יותר, מעונות יום חינם וארוחות בית ספר יהיו אפוא מנוף מרכזי נגד עוני במזון. הדוגמה של שוודיה מראה עד כמה זה יעיל: ילדים שקיבלו שם ארוחות חינם בבית הספר היו גבוהים יותר, בריאים יותר בסך הכל ובהמשך הרוויחו הכנסה גבוהה יותר (וגם יותר מיסים למדינה).
בפורום BZfE הסכימו המשתתפים: עד שהממשלה תקבע מסלול אחר, "עוני במזון בגרמניה הוא בהחלט נושא שגם אנחנו כקהילת תזונה צריכים לטפל בו." זה היה ד"ר. מרגרטה בונינג-פסל, נשיאת הסוכנות הפדרלית לחקלאות ומזון (BLE). זה התייחס הן לפרויקטי מחקר והן לתמיכה מקצועית ביוזמות התנדבותיות, כמו גם לתקשורת מדעית טובה. ואווה זובקו, ראש המרכז הפדרלי לתזונה, הוסיפה: "עם האירוע הזה אנחנו הופכים את נושא העוני במזון לגלוי יותר. כמרכז הפדרלי לתזונה, אנחנו בהחלט נמשיך לתמוך בנושא חברתי חשוב זה באמצעות תקשורת." בסופו של דבר, זה אומר לא רק לדבר על אלה שנפגעו מעוני במזון, אלא גם לתת להם להביע את דברם באופן אישי. חיוני מבחינה חברתית לראות ולהבין את הצרכים הספציפיים של ילדים, צעירים ומבוגרים בכל ממדי התזונה ללא דעות קדומות ולטפל בבעיות בעזרת עזרה מתאימה.
www.bzfe.de
