סחר קצבים דורש סעד הוגן
החברות באטליז דורשות חלוקה הוגנת של הסיוע בעלויות האנרגיה. בנוסף למשקי בית פרטיים וחברות תעשייתיות, יש להקל גם על עסקי אטליז במהירות וביעילות. כ-11.000 הקצביות בגרמניה המנוהלות על ידי הבעלים הן חלק חשוב מאספקת המזון האזורית. ייצור המוצרים בעצמי מביא לעלויות אנרגיה גבוהות באזור הייצור, שחלקן גבוהות כיום פי חמישה עד שישה. "העלויות הנוספות הללו מהוות איום על חברות יותר מכל מכיוון שגם עלויות רבות אחרות זינקו", מסביר נשיא התאחדות הקצבים הגרמנית, הרברט דוהרמן. לרוב לא ניתן להתאים את מחירי המכירה במידת הצורך.
עקרונית, בסחר הקצבים מברכים על כך שיש להקל על חברות ומשקי בית פרטיים. עם זאת, להפחתה שהוכרזה כעת במע"מ על מחיר הגז אין השפעה חיובית על החברות. גם סחר הקצבים נותר בחוץ בכל הנוגע להקלות העומדות לרשות החברות. סחר הקצבים לא נכלל ברשימת המגזרים הזכאים.
"לא מובן מדוע עסקי המלאכה שלנו נותרים מוחרגים, בעוד שבתי מטבחיים תעשייתיים, שחלקם נמצאים בתחרות ישירה, יכולים לקבל מענקים של עד 50 מיליון יורו", מבקר דוהרמן. הליך זה אינו הוגן ביותר, מוביל לעיוותים אדירים בתחרות ומסכן את קיומם של עסקי מלאכה רבים. לקראת צעדי ההקלה הנוספים שהוכרזו, איגוד סחר הקצבים דורש חלוקה הוגנת המיטיבה עם כל החברות, לרבות מהעסקים המסחריים והבינוניים. זה יכול לקרות, למשל, על ידי השעיית מיסי אנרגיה על חשמל וגז. דרך זו יוצרת שלבי הקלה במקום בו הם נחוצים ביותר. חשוב לפחות באותה מידה שצעד זה יתבצע במהירות וללא מאמץ אדמיניסטרטיבי בירוקרטי.
