להילחם נגד חיידקים מן הדיר
החיידק סטפילוקוקוס הוא גורם עיקרי של זיהומים, אשר יכול לגרום למגוון של מחלות עם לפעמים סיבוכים מסכני חיים בבני אדם. בפרט, גרסאות עמידים ל- methicillin של הפתוגן זו, הידועה בשם MRSA, הם איום על מערכת הבריאות שלנו בגלל זיהומים הנגרמים על ידי סוג הפתוגן זה, הם קשים לטיפול.
למרות שידוע מזה זמן רב שגם בעלי חיים נושאים בתוכם ועליהם את הפתוגן MRSA ויכולים לחלות בו, בני האדם וסביבתם הקרובה נחשבו עד כה למאגר העיקרי. עם זאת, המחקרים האחרונים מצביעים על כך ש-MRSA שמסתובב בחיות משק, מה שנקרא "La-MRSA" ("MRSA הקשור לבעלי חיים), יכול להיות מועבר גם לבני אדם ועלול לגרום לזיהומים שם. לתצפית זו יש חשיבות רבה, שכן חוקרים גילו כעת MRSA ב-70 אחוז מחוות החזירים בגרמניה. איגוד המחקר הארצי החדש "MedVetStaph" חוקר כעת העברת MRSA מבעלי חיים לבני אדם. משרד המחקר הפדרלי מממן את הפרויקט בסכום כולל של 2,5 מיליון יורו. 250.000 אירו מתוכם הולכים לאוניברסיטת סארלנד: Privatdozent Dr. מרקוס בישוף ופרופסור מתיאס הרמן מהמכון למיקרוביולוגיה והיגיינה רפואית בבית החולים האוניברסיטאי בהומבורג והצוות שלהם מעורבים ברשת מחקר זו.
לרוב הזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים ניתנים לטיפול יעיל באמצעות אנטיביוטיקה. עם זאת, השימוש המוגבר ולעיתים לא נכון בסוג זה של תרופות הוביל למספר פתוגנים חיידקיים שמסתובבים בחברה שלנו, עמידים לאנטיביוטיקה למיניהן ולכן ניתן לטפל בהם רק בקושי או בכלל. אחד הפתוגנים הללו הם הווריאנטים העמידים למתיצילין של החיידק Staphylococcus aureus (MRSA). כחלק מהפלורה האנושית הרגילה, S. aureus וגרסאותיו העמידות למתיצילין אינם מזיקים בדרך כלל לאנשים בריאים. עם זאת, אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, החיידקים עלולים לגרום לזיהומים חמורים. עד כה, זיהומי MRSA התרחשו בעיקר בבתי חולים. בשנים האחרונות, MRSA מתגלה בתדירות גבוהה יותר ויותר גם בחיות משק כמו חזירים, בקר ועופות, שחלקם בתורם יכולים להעביר את הפתוגן הזה לבני אדם. "עכשיו אנחנו רוצים לגלות כיצד ומדוע La-MRSA אינדיבידואלי יכול להתגבר על מחסום המין הזה", מסביר ד"ר. מרקוס בישוף מבית החולים האוניברסיטאי הומבורג. הוא מעורב באיגוד המחקר "MedVetStaph", אשר ימומן על ידי משרד המחקר הפדרלי ב-2,5 מיליון יורו במהלך שלוש השנים הקרובות. יחד עם מדענים מאוניברסיטאות מינסטר ווירצבורג, האוניברסיטה החופשית של ברלין, מכון רוברט קוך, המכון הפדרלי להערכת סיכונים ומכון פרידריך לופלר, הוא חוקר עד כמה ה-La-MRSA נפוצה בחקלאות ובחברה ואילו תכונות לפתוגן חייב להיות כדי להיות מסוגל לקפוץ בהצלחה מבעלי חיים לבני אדם.
המוקד של קבוצת המחקר הומבורג הוא בזיהוי וניתוח של מנגנוני חיידקים החשובים להעברת La-MRSA לבני אדם. "תשומת הלב שלנו מתמקדת במיוחד בהיבטים של 'הידבקות' כצעד ראשון בהתיישבות מוצלחת של בני אדם ו'פגוציטוזיס' כמרכיב מוקדם וחשוב של מערכת החיסון האנושית", מסביר מרקוס בישוף. פגוציטים הם מה שמכונה "תאי נבלות" של מערכת החיסון, שיכולים לזהות, לספוג ולפרק גופים זרים שחדרו לאורגניזם. מטרות נוספות של קבוצת המחקר הומבורג הן ניתוחי שעתוק גנום רחבי היקף של החיידקים במהלך התיישבות או זיהום בבני אדם. הם רוצים לגלות מתי ואילו גורמי ארסיות של החיידק מיוצרים בשלבים המוקדמים של זיהום.
"אנו מקווים שהחקירות שלנו יספקו מידע רב ערך על פוטנציאל הסיכון של סוג זה של פתוגן, שחשוב לאסטרטגיות טיפול הן בתחום הווטרינרי והן בתחום האנושי", מסביר מרקוס בישוף. גורמי הארסיות של La-MRSA שזוהו באמצעות ניתוחי התעתוק מייצגים גם מולקולות יעד פוטנציאליות לפיתוח חיסון ו/או אנטיביוטיקה, מה שיכול לעניין מאוד את השותפים התעשייתיים הרלוונטיים. להתפתחות כזו תהיה גם השפעה על הכלכלה, מכיוון שזיהומי MRSA מכבידים כיום על מערכות הבריאות האירופיות בעלויות נוספות שנתיות של מאות מיליונים.
מחקרים אלו משובצים בפרויקטי מחקר ורשת נוספים של המכון למיקרוביולוגיה והיגיינה רפואית, העוסקים מחד בחשיבות האזורית ובמניעת MRSA בחבל סער (MRSAarNetz, במימון סארלנד ומשרד הבריאות הפדרלי) ועם מספר פרויקטים בנושא מחקר סטפילוקוק במימון ה-DFG וה-BMBF (כולל כחלק מיוזמת DFG Africa).
מקור: Saarbrücken [אוניברסיטת]
