נוסעים יבוא "חיידקים העל"

 אוניברסיטת ברן. שלושה מתוך ארבעה תיירים שחזרו לשוויץ מהודו נדבקו בחיידקים רב עמידים במהלך בדיקה.
מיקרוביולוגים מאוניברסיטת ברן הצליחו גם לבודד זן של חיידקים שיש לו גן המאפשר לפתוגנים המסוכנים הללו להיות עמידים לטיפול האנטיביוטי היחיד היעיל כיום.

התפשטותם של חיידקים עמידים לריבוי תרופות מהווה אתגר למערכות הבריאות ברחבי העולם כאשר אפשרויות הטיפול האנטיביוטי הולכות ומתמעטות. "חיידקי העל" הללו עלולים לגרום לזיהומים חמורים ולעיתים לגרום למהלך חמור וקטלני של המחלה. על פי הערכות, 700 אנשים ברחבי העולם כבר מתים מדי שנה בגלל שהאנטיביוטיקה הפכה ללא יעילה. ניתן לטפל בזיהומים כאלה רק באמצעות האנטיביוטיקה קוליסטין.

עם זאת, בנובמבר 2015 התגלתה עמידות נרחבת לקוליסטין גם בזנים של החיידקים Escherichia coli ו-Klebsiella pneumoniae. בסין, זני חיידקים אלו נמצאו בדרכי המעיים של בני אדם, בעלי חיים ובשר עופות; כעת הם הופיעו גם במדינות אחרות.

עמידות לקוליסטין נגרמת על ידי גן הנקרא גן mcr-1.

גן זה מועבר על ידי פלסמידים - מולקולות DNA בחיידקים - ולכן יכול להתפשט באין מפריע בחיידקי מעיים שונים, לרבות בפלורת המעיים הטבעית של בני אדם ובעלי חיים. בבני אדם, E. coli עלול לגרום לדלקות בדרכי השתן, הרעלת דם וזיהומים נוספים, K. pneumoniae גורם בעיקר לזיהומים בדרכי השתן ובדרכי הנשימה.

מיקרוביולוגים במכון למחלות זיהומיות באוניברסיטת ברן בחנו כעת לראשונה את אוכלוסיית החיידקים במעיים של מטיילים שחוזרים מהודו לשוויץ. הם גילו ש-76% מהתיירים החוזרים התיישבו עם זני חיידקים עמידים לריבוי תרופות. "ברצינות רבה יותר, ל-11% מהמטיילים היו זנים עמידים לקוליסטין בדגימות הצואה שלהם, כולל אלו המכילים את הגן החדש של mcr-1 המתווך על ידי פלסמיד", אומרת פרופ' אנדריאה אנדימאני, המחברת הראשית של המחקר. התוצאות פורסמו כעת בכתב העת "Antimicrobial Agents and Chemotherapy".

עמידות רחבה לקוליסטין

הגן mcr-1 כבר מבודד במספר מחקרים בחיידקי מעיים עמידים לקוליסטין מבני אדם, מחיות משק, בשרשרת המזון וגם מהסביבה. עם זאת, רוב המחקרים הללו בחנו דגימות שנאספו בעבר. "עכשיו רצינו לגלות כיצד הגן הזה מתפשט כיום בחיידקי מעיים עמידים", אומר אנדימאני. "במיוחד כי כבר ידוע שמטיילים חוזרים נדבקים לעתים קרובות מאוד בחיידקי על".
אנדימיאני וצוותו בחנו דגימות צואה מ-38 אנשים משוויץ לפני ואחרי טיול בהודו בשנת 2015. משך השהייה הממוצע בהודו היה 18 ימים. משתתפי המחקר ביקרו לעתים קרובות במדינות אחרות ב-12 החודשים שקדמו לטיולם להודו, אך מעולם לא סבלו משלשולים. מנגד, לאחר החזרה מהודו, 39% סבלו משלשולים של מטיילים ותסמינים נוספים. לא נטלו אנטיביוטיקה. החוקרים הופתעו מהשיעור הגבוה של חיידקי מעיים רב עמידים שהתגלו: 76% מהמטיילים חזרו עם חיידקי על. 11% מאלה נשאו זנים עמידים לאופציה האנטיביוטית האחרונה, קוליסטין. אחד מהזנים הללו החזיק גם בגן mcr-1, שיכול לקדם ולהפיץ עמידות לקוליסטין בחיידקי מעיים אחרים בבני אדם ובבעלי חיים.

ניתוח מולקולרי גילה כי החיידקים הקטלניים הללו נבלעו דרך הסביבה או דרך שרשרת המזון בהודו. קיים גם סיכון גבוה לנשאים בריאים של חיידקי-על אם יפתחו מאוחר יותר דלקות בדרכי השתן או הרעלת דם, שכן אז קשה להילחם בפתוגנים אלו.

"זיהום בחיידקים עמידים לקוליסטין בזמן נסיעה היא תופעה שעלינו לנטר אותה בקפידה כדי למנוע התפשטות של חיידקי-על שכאלה בלתי ניתנים לטיפול בשוויץ - מדינה שעדיין לא מושפעת יחסית מהבעיה הזו", אומר אנדימאני.
לכן החוקרים ממליצים להכניס במהירות תוכניות ניטור ספציפיות וקרובות על מנת למנוע התפרצויות בלתי צפויות של מחלות הנגרמות על ידי חיידקי מעיים עם הגן mcr-1.

המרכז השוויצרי להתנגדות אנטי-מיקרוביאלית

לאוניברסיטת ברן מסורת ארוכת שנים בחקר עמידות לאנטיביוטיקה, והיא, יחד עם המכון למחלות זיהומיות, מובילה בחקירה ובקרה של חיידקי על. המרכז השוויצרי לעמידות מיקרוביאלית (ANRESIS) ממוקם במכון. ANRESIS היא מערכת מעקב אזורית וארצית וכלי מחקר לעמידות לאנטי-מיקרוביאלית ולצריכה אנטי-מיקרוביאלית ברפואת האדם. הפרויקט ממומן על ידי המשרד הפדרלי לבריאות הציבור (BAG), הועידה השוויצרית של מנהלי בריאות קנטונליים (GDK) ואוניברסיטת ברן.

מידע על הפרסום:

Bernasconi OJ, Kuenzli E, Pires J, Tinguely R, Carattoli A, Hatz C, Perreten V, Endimiani A.: מטיילים יכולים לייבא Enterobacteriaceae עמידים לקולסטין, כולל אלו שיש ברשותם את הגן mcr-1 המתווך על ידי פלסמיד. Antimicrob Agents Chemother 13 יוני 2016 pii: AAC.00731-16. [Epub לפני ההדפסה] PubMed PMID: 27297483.