תובנות רבות ערך את הזיהום של מזונות עם zoonotic

BVL לאור בפעם השנייה תוצאות הניטור של zoonoses

המשרד הפדרלי להגנת הצרכן ובטיחות מזון (BVL) פרסם בפעם השנייה דו"ח על תוצאות ניטור zoonoses שנערך הארצי. התוצאות עבור המופע 2010 השנה, בין היתר, כי נטל בשר הודו עם קמפילובקטר (17,3 אחוזים) סלמונלה (5,5 אחוזים) הוא ברמה דומה כמו בשנה שעברה.

הדו"ח, המכיל לראשונה גם הערכה של התוצאות על ידי המכון הפדרלי להערכת סיכונים (BfR), מספק תובנות חשובות לגבי התרחשותם של פתוגנים זואונוטיים במזון ובחיות משק. ניתן להשתמש בתוצאות כדי לקבוע סדרי עדיפויות בניטור. עם הנתונים משנת 2010, ניתן לנתח מגמות בהתפשטות פתוגנים זואונוטיים ועמידות לאנטיביוטיקה הקשורה ולעקוב אחר התפתחויות באזורים מסוימים לראשונה בהשוואה לשנה הקודמת.

סך של 8.180 דגימות מיצרנים, משחטות וקמעונאים נכללו בניטור הזוונוזות, שנלקחו על ידי המדינות הפדרליות כחלק מניטור מזון וטרינרי ב-2010 ונבדקו לנוכחות של סלמונלה spp., Campylobacter spp., verotoxin- נבדקו המייצרים E. coli (VTEC), Listeria monocytogenes ו-Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין (MRSA). בנוסף, במסגרת ניטור עמידות לאנטיביוטיקה, נבדקו ב-BfR 3.748 מבודדים של פתוגנים זואונוטיים שונים ו-E. coli commensal (מרכיב של פלורת המעי התקינה) על עמידותם לחומרים אנטי-מיקרוביאליים.

המחקרים הקמעונאיים שבוצעו מראים כי בשר הודו טרי מזוהם לעתים קרובות (17,3 אחוזים) בקמפילובקטר spp. מזוהם. סלמונלה spp. נמצאו ב-5,5 אחוזים מדגימות בשר הודו טרי. ערכים אלו תואמים בעיקרם את התוצאות מהשנה הקודמת ומבהירים כי בשר הודו טרי עלול להוות סיכון להידבקות אנושית בסלמונלה וקמפילובקטר. מחקרים במשחטה הראו כי תרנגולי הודו הם נשאים של הפתוגנים וכי נראה שתהליך השחיטה מגביר את זיהום הבשר בסלמונלה וקמפילובקטר.

מלבד Salmonella spp., הפתוגנים הזואונוטיים השונים התגלו בתדירויות שונות בדגימות של חלב מיכל המיועדים לעיבוד נוסף. מאחר ששתיית חלב בגרמניה עוברת טיפול בחום לפני מכירתו לצרכנים, הפתוגנים הזואונוטיים המדוברים בחלב מיכל אינם מהווים סיכון לצרכן. חלב גולמי יש תמיד לחמם לפני הצריכה. חלב גולמי עלול להוות סיכון בריאותי אם אינו מחומם, כמו למשל בייצור גבינת חלב גולמי.

דגימות של ביצי מאכל מחנויות קמעונאיות הכילו 0,7 אחוז סלמונלה על הקליפה. מְזוֹהָם. עם זאת, לא ניתן לזהות סלמונלה בתוך הביצים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בזיהום בסלמונלה בין ביצים של תרנגולות מטילות ממערכות חקלאיות שונות ובין ביצים מגרמניה וממוצא לא גרמני.

E. coli (VTEC) המייצר ורוטוקסין זוהה ב-26,5 אחוזים מדגימות הצואה של עגלים משמינים. התוצאות מהשנה הקודמת כבר הראו כי הפתוגנים מופיעים גם בבעלי חיים בבית המטבחיים (13,5 אחוז), בבשר עגל טרי (5,8 אחוז) ובתכשירי עגל (3,1 אחוז) מהקמעונאים, ומצביעות על קשר בין תהליך ייצור הבשר לבין זיהום הבשר ב-VTEC.

Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין (MRSA) זוהה לעתים קרובות בכל שלבי שרשרת המזון, מיצרנים ועד מזון קמעונאי. 19,6 אחוזים מדגימות האבק מחוות הודו ועגל פיטום, 65,5 אחוז מדגימות עור הצוואר מפגרי הודו במשחטה ו-32,0 אחוזים מהדגימות של בשר הודו טרי מהקמעונאות היו מזוהמות ב-MRSA. בהתבסס על מצב המדע הנוכחי, ניתן להניח כי הסיכון להעברת MRSA לבני אדם באמצעות מזון מזוהם נמוך. עם זאת, בעת טיפול במזונות מסוימים, על הצרכנים לנקוט בזהירות הנדרשת ביחס לפתוגנים זואונוטיים אחרים.

כחלק ממחקרי עמידות, נמצאו שיעורי עמידות לאנטיביוטיקה גבוהים משמעותית בתרנגולות ובעגלים בשנת 2010 מאשר בשנה הקודמת. התרחשות של סלמונלה קנטאקי בעלת עמידות גבוהה לפלורוקינול בשרשרת המזון של בשר הודו צריכה להיחשב כבעיה ספציפית חדשה.

צרכנים יכולים להגן על עצמם מפני זיהום הנישא במזון על ידי בישול בשר ושמירה קפדנית על היגיינת המטבח, המונעת העברה של פתוגנים מבשר נא, במיוחד למזונות מוכנים לאכילה (למשל סלט) במהלך הכנת המזון. מוצרי חלב גולמיים ומנות המכילות ביצים גולמיות אסור לצרוך על ידי קבוצות צרכנים רגישות כמו ילדים קטנים, קשישים, אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת ונשים בהריון.

הדו"ח על ניטור זאונוזים 2010 זמין באינטרנט בכתובת: http://www.bvl.bund.de/ZoonosenMonitoring

מידע רקע

זונוזות הן מחלות או זיהומים שעלולים להיות מועברים באופן טבעי, במישרין או בעקיפין, בין בעלי חיים ואנשים. פתוגנים זונוטיים יכולים לעבור מבעלי חיים לבשר, למשל במהלך שחיטה ועיבוד נוסף. מזון המזוהם בפתוגנים זואונוטיים הוא מקור זיהום חשוב לבני אדם.פתוגנים נפוצים הגורמים לזיהומים הנישאים במזון הם Campylobacter spp. ו-Salmonella spp. זיהומים עם Listeria monocytogenes או E. coli המייצר ורוטוקסין (VTEC) מתרחשים בתדירות נמוכה יותר. עם זאת, הם ממלאים תפקיד חשוב בשל חומרת המחלות שהם עלולים לגרום. Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין (MRSA) הם פתוגנים הגורמים לזיהומים בבתי חולים, חלקם חמורים, ברחבי העולם. סוג מסוים של MRSA המכונה "סוג רצף רב-לוקוסי ST398" התפשט בבעלי חיים. עם זאת, על פי הידע הנוכחי, נראה כי אנשים שהתיישבו עם MRSA "הקשור לבעלי חיים" תורמים פחות להתפשטות MRSA בבתי חולים מאשר נשאים של זני MRSA "הקשורים לבתי חולים". בנוסף, נראה כי הדבקה של בני אדם בזני MRSA "הקשורים לבעלי חיים" הללו מובילה רק במקרים נדירים למחלות קשות.

בהתבסס על הוראה 2003/99/EC בנושא ניטור של זואונוזות ופתוגנים זואונוטיים, כל המדינות החברות באיחוד האירופי מחויבות לאסוף, להעריך ולפרסם נתונים מייצגים ובר-השוואה על התרחשותם של זואונוזות ופתוגנים זואונוטיים, כמו גם עמידות לאנטיביוטיקה הקשורה במזון, להאכיל ולחיות חיות על מנת לקבל מידע על מגמות התפתחות ומקורות של זואונוזות ופתוגנים זואונוטיים. בפרט, מנוטרים אותם פתוגנים זואונוטיים המהווים איום מסוים על בריאות האדם. ניטור זונוזות מבוצע מדי שנה על ידי המדינות הפדרליות מאז 2009 על בסיס תקנה מנהלית כחלק ממעקב אחר מזון וטרינרי רשמי. תוצאות הבדיקה שנאספות על ידי המדינות נאספות, מוערכות, מסוכמות ומתפרסמות על ידי המשרד הפדרלי להגנת הצרכן ובטיחות מזון (BVL) בדוח על תוצאות הניטור השנתי של זואונוזות.

המכון הפדרלי להערכת סיכונים (BfR) מעריך את תוצאות הבדיקה ומשלב אותן, יחד עם כל שאר הנתונים הרלוונטיים לזאונוזה, בדו"ח על מגמות ומקורות ההתפתחות של זואונוזות, פתוגנים זוונוטיים ועמידות לאנטיביוטיקה, המוגש בהתאם עם ההוראות של סעיף 9 של הוראה 2003/99/EC יש להגיש לרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA). EFSA סוקרת נתונים מכל המדינות החברות ומפרסמת אותם בדוח השנתי שלה על זואונוזות והתפרצויות מזון באיחוד האירופי, המהווה את הבסיס לניהול סיכונים של פתוגנים זואונוטיים באירופה.

מקור: ברלין [BVL]