הרבה מאמץ - ציפייה גדולה

מי שעובד קשה יתוגמל עבור זה. כלל זה כנראה אחריו באופן אוטומטי במוח האנושי. המדענים הראו המרכז כלכלה Neuroscience (CENs) מאוניברסיטת בון. במקצועות שנאלצו לפתור את המשימות מתמטיות הקשות, הפעילות באזורי עיבוד-גמול של המוח תלויה יותר על הכמות של גמול כפי למשימות קלות. המחקר פורסם בכתב העת "קוגניטיבי חברתי Neuroscience Affective".

האם מאמץ בפרופורציה הנכונה? שאלה זו אחרי כמעט כל היצורים החיים בהחלטותיהם. "בעל חיים חייב באופן אוטומטי אחר הבקשה, לא יותר אנרגיה להשקיע ליקוט לצפות כשלל לערך הוא - זה פשוט עיקרון של הישרדות," אומר פרופסור ד"ר קלאוס Fließbach המרכז כלכלה Neuroscience (CENs) באוניברסיטת בון, של המרכז הגרמני למחלות ניווניות (DZNE) מחקר עכשיו בבון. איש גם כדלקמן הניסיון מלמד כי כלל זה, גם אם היא לא עניין של חיים או מוות: מי מפעיל את עצמו כראוי את העבודה, בדרך כלל אינו קיים בלחיצת יד חמה כפרס מרוצה.

הנבדקים פותרים בעיות חשבון בדרגות קושי שונות

המדענים מאוניברסיטת בון, יחד עם עמיתים מאוניברסיטת דיסלדורף, בדקו כיצד תהליכי קבלת ההחלטות הללו פועלים במוח על סך של 28 נבדקים. בסורק המוח הם היו צריכים לפתור משימות מתמטיות ששונות מאוד מבחינת רמת הקושי שלהן. ברגע שהמשימה הוצגה על משקפי הווידאו מול עיניהם, החלו הנבדקים לחשב. לאחר מכן הוצגו תוצאות שונות לבחירה, הנבדקים היו צריכים לבחור את התוצאה הנכונה תוך שניות. אם הצליח, הנבדקים קיבלו פרס של בין חמישה ל-35 יורו.

כשזה מגיע לתגמולים, התסכול מתוכנת

"עם זאת, התגמול לא הותאם לדרגת הקושי של המשימה האריתמטית, אלא נבחר באופן אקראי בלבד", מדווחת קתרינה קוס מ-CENs, שיחד עם ז'וליאן הרננדז-לאלמנט קיבלה על עצמה את המחבר הראשי של הפרסום. זה אכזב חלקית את ציפיות הנבדקים מהפרס. אבל גם אלה שקיבלו שכר טוב מאוד עבור משימה קלה יחסית, עדיין לא יכלו לקבל דבר: הנבדקים נאלצו להחזיר לפחות חלק מהרווח שלהם בצורה של "תרומה" בלתי רצונית. "גם סכום התרומה נבחר באקראי", אומר הסופר הראשון. "במקרה המקסימלי המשמעות הייתה ויתור על כל הסכום שהרוויח במשימה".

מרכזי תגמול פעילים במיוחד כאשר הציפייה גבוהה

במהלך החישובים והתרומות עקבו המדענים אחר הפעילות של האזורים השונים במוחם של הנבדקים באמצעות טומוגרף התהודה המגנטית הפונקציונלית. "התברר שסכום התגמול הופך חשוב יותר ככל שהמאמץ הכרוך במשימה החשבונית גדול יותר", מדווח ד"ר. זרם זרימה. "מצד שני, כמות התגמול לא כל כך חשובה אם המאמץ היה נמוך קודם לכן." החוקרים רשמו פעילות מוגברת, במיוחד במרכזי התגמול - קליפת המוח הקדמית וגרעין האקומבנס - כאשר המשימה החשבונית הייתה קשה ו הפרס גבוה. אם, לעומת זאת, חלק גבוה מהסכום שנרכש נמשך בצורה של "תרומה" כפויה, האות באינסולה היה חזק במיוחד. רגשות ותסכולים שליליים מעובדים במבנה המוח הזה.

התוצאות חשובות לכלכלה התנהגותית וחיים כלכליים

"התוצאות רלוונטיות מאוד למחקר כלכלי התנהגותי", אומר ד"ר. זרם זרימה. "נבדקים מתנהגים אחרת כשנותנים להם כסף מאשר כשהם צריכים להתאמץ בשבילו." יש לקחת זאת בחשבון בתכנון ניסויים. עבור החיים הכלכליים, הניסוי מראה שביצועים קשורים גם לציפיות ברורות לתגמול. ייתכן שזו לא התנהגות נרכשת. "העובדה שניתן לזהות את ההשפעה הזו ישירות במוח במניפולציה פשוטה מעידה על כך שמדובר במנגנון בסיסי ואוטומטי שמתרחש ללא מחשבה מודעת", אומר המדען.

פרסום:

מאמץ מגביר את הרגישות לתגמול וגודל אובדן במוח האנושי, Journal "Social Cognitive an Affective Neuroscience", DOI: 10.1093/scan/nss147

מקור: בון [Rheinische Friedrich-Wilhelms-Universität]

הערות (0)

עדיין לא פורסמו כאן תגובות

כתוב הערה

  1. פרסם תגובה כאורח.
קבצים מצורפים (0 / 3)
שתף את המיקום שלך