ערוץ חדשות

הונגריה מתערבת בשוק החזיר

המועצה ההונגרית לבעלי חיים ומוצרי בשר רוצה להשתמש בקרן התערבות משלה כדי להסדיר את עודף ההיצע של בשר חזיר בשוק המקומי. היוזמה הענפית אמורה להימשך עד סוף ינואר 2004 ולהחליף אותה בצעדים של משרד החקלאות בפברואר. ההתערבות נועדה להבטיח שהשוק יופטר מהנטל של 5.000 עד 6.000 חזירים בשבוע. המטרה היא, בין היתר, להבטיח שהונגריה תצטרף לאיחוד האירופי ב-1 במאי עם מחירי יצרן וסיטונאי יציבים יחסית לבשר חזיר וללא מלאי מופרז.

בשנה שעברה הוציאה מועצת המוצרים סך של 17,5 מיליון יורו על צעדי התערבות בשוק החזיר, לעומת ממוצע של 10,3 מיליון יורו בשנים קודמות. בשנת 2003 זרמו סובסידיות בסך 68 מיליון יורו מתקציב החקלאות למגזר החזירים, ששולמו לחקלאים בעיקר בצורת היטלים איכותיים.

קרא עוד

יבוא הבשר של רוסיה לאיחוד האירופי ירד

מכסות היבוא משפיעות

על פי נתוני התאחדות תעשיית הבשר, ההשפעות של מכסות היבוא הרוסי לבשר באות לידי ביטוי בבירור בנתוני היבוא הזמינים: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2003 ייבאה רוסיה בשר בקר בפחות עשרה אחוזים עם סך של 326.600 טון. היקף היבוא של בשר בקר קפוא הסתכם ב-320.000 טון. לאחר כניסת מכסות הבשר הקפוא לתוקף ב-1 באפריל 2003, עדיין ניתן היה לייבא 315.000 טון במסגרת מכסות אלו בתשעת החודשים הנותרים של השנה. המכסות לבשר בקר צונן נכנסו לתוקף רק באוגוסט.

מינואר עד ספטמבר 2003 רכשה רוסיה 129.400 טון בשר בקר ממדינות האיחוד האירופי, ירידה של כמעט 37 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גרמניה סיפקה 34.200 טון מזה, בערך 60 אחוז פחות מבעבר. לעומת זאת, היבוא משתי מדינות הספק הגדולות מחוץ לאיחוד האירופי גדל: 22% יותר הגיעו מאוקראינה ו-340% יותר מברזיל.

קרא עוד

לא כל ביצה צריכה חותמת

רכישה נשארת עניין של אמון

בשיווק ביצים, נדרשת כיום חותמת עם קוד יצרן באיחוד האירופי, המספקת מידע על סוג החקלאות, ארץ הייצור והחברה, אך ישנם יוצאי דופן, במיוחד באזור הקרוב ליצרן: חקלאים אשר לייצר ביצים מהחווה שלהם בחווה בשוק השבועי או בדלת הכניסה, אין צורך להחתים אותן כל עוד הביצים מוצעות לא ארוזות ולא ממוינות. חריג זה חל על מכירות בשווקים שבועיים עד סוף יוני 2005, ולאחר מכן חלה גם שם חובת חותמת כללית. בסחר חוצה גבולות, גרמניה מתעקשת בדרך כלל על החותמת עם קוד היצרן, אפילו עבור ביצים המוצעות רופפות ולא ממוינות.

קרא עוד

שוק הביצים בינואר

המחירים ירדו בצורה ניכרת

בממוצע, היה היצע מספיק זמין לקונים בשוק הביצים בחודש הראשון של השנה החדשה. ביצים מחקלאות כלובים במיוחד היו זמינות בכמות מספקת כדי לכסות את הצרכים. מנגד, היצע הסחורות המיוצרות לחלופין היה מעט יותר מצומצם. הביקוש של הצרכנים היה יציב ברובו ועקבי עם העונה; לא נרשמה עלייה במכירות. למרות שהביקוש מתעשיית מוצרי הביצים וחברות צביעת ביצים מסחריות גדל, המכירות עדיין היו מוגבלות. על רקע זה, מחירי הביצים ירדו משמעותית ברמות השוק במעלה הזרם; בקמעונאות, הירידה החלה בצורה ברורה יותר רק לקראת אמצע החודש.

בינואר שילמו מרכזי האריזה הגרמניים בממוצע 12,73 יורו ל-100 חתיכות עבור ביצים ממותגות יוקרתיות בקטגוריית משקל M, שהיה נמוך ב-1,09 סנט מאשר בדצמבר, אך הרמה המקבילה של השנה הקודמת חרגה ב-1,10 יורו. המחירים במגזר המוזלים ירדו בצורה משמעותית יותר מדצמבר עד ינואר, וירדו ב-1,79 יורו לממוצע של 7,34 יורו ל-100 חתיכות לאותה דרגת משקל. המשמעות היא שהספקים עדיין קיבלו 1,26 יורו יותר מאשר בחודש הראשון של 2003. עבור ביצים הולנדיות בדרגת משקל M, הממוצע בינואר עמד על 6,81 יורו ל-100 חתיכות, שגם הוא היה נמוך ב-1,79 יורו מאשר בחודש הקודם, אך ב- גבוה ב-1,18 יורו מאשר לפני שנה.

קרא עוד

כאשר שועל וחזירי בר אומרים לילה טוב אחד לשני בחצר הקדמית

חיות בר מאכלסות את הערים שלנו

"הילולה" לילית בגינה הקדמית המטופחת באהבה, פארקים הרוסים, פחי אשפה שהתהפכו: לא, לא מדובר בסטטיסטיקת הפשע של הערים הגדולות בגרמניה. למעשה, מתרבים הדיווחים כבר זמן מה שחיות בר - הידועות לרוב כביישנות וזהירות - מאכלסות יותר ויותר את הערים שלנו ומשאירות כאן עקבות גלויים.
שועלים וחזירי בר

לאחר שהמרטנים והדביבונים עלו לכותרות לפני כמה שנים, שועלים וחזירי בר נמצאים כיום במוקד תשומת הלב, כשהם מתמקמים במרחבים הירוקים הנרחבים של ערים גדולות ובפאתי הערים. בעוד שחזירי בר חופרים גינות קדמיות שלמות בחיפוש אחר מזון, חוששים מהשועלים כנשאים של מחלות כמו כלבת או תולעי סרט של שועל, ואנשים בדרך כלל לא רוצים להתקרב אליהם יותר מדי. שלא לדבר על מחסן משפחה שלמה של שועלים בגינה שלו, מה שכיום אינו נדיר אפילו בערים הגדולות. חיות בר משנות לרוב את התנהגותן בסביבתן החדשה: חזירי בר, ​​למשל, שהם למעשה ביישנים מאוד מטבעם, מאבדים יותר ויותר את הפחד מבני אדם ולעיתים אף מתקרבים אליהם.

קרא עוד

פיטום חזירים הוא עסק אבוד

הרווח הגולמי ב-2003 ב-10,30 יורו לבעל חיים

מגדלי חזירים בגרמניה נאלצו להתמודד בשנה שעברה עם מחירים משתנים מאוד עבור בעלי החיים שלהם. בשנת 2003, הממוצע הפדרלי של חזירים במחלקות סחר בבשר E עד P היה רק ​​1,20 יורו לק"ג משקל שחיטה. המחיר הנמוך ביותר במהלך השנה הושג בדצמבר על 1,03 אירו בלבד לק"ג, בעוד שהמחירים הגבוהים ביותר היו בספטמבר עם ממוצע של 1,38 אירו לק"ג.

את המצב הכלכלי הקטסטרופלי של מגדלי חזירים ניתן לראות גם בתוצאת חישוב מודל של המרווח הגולמי (פדיון בניכוי עלויות מזון וחזירים) בשנה האחרונה: בהשוואת העלויות וההכנסות, הממוצע לשנת 2003 למשקים עם רמת ביצועים בינונית היא רק הרווח הגולמי היה 10,30 יורו לחזיר, כלומר הרווחיות ירדה זו השנה השלישית ברציפות. עבור חודש דצמבר, הסכום שחושב עמד על מינוס 6,50 יורו בלבד לבעל חיים; משמעות הדבר היא שהכנסות השחיטה לא יכלו אפילו לכסות את עלויות ההזנה והחזרזירים. יש צורך במרווח גולמי של כ-23 עד 25 יורו לחזיר. כי כל שאר העלויות, כמו מים, אנרגיה, מבנים, מכונות, שכר ועוד, יש לשלם מכאן.

קרא עוד

יותר משקי בית קונים בצל

צריכה מעל הממוצע בקרב אנשים מבוגרים

יש יותר ויותר משקי בית פרטיים גרמניים שקונים בצל טרי לפחות פעם בשנה: טווח ההגעה של הקונים גדל מכמעט 73% לכ-80% בחמש השנים האחרונות. הצריכה הכוללת למשק בית גדלה מ-5,3 ק"ג בשנת 1998 ל-5,9 ק"ג בשנת 2002. בהתבסס על רכישת משקי בית בצל, נרכשו כ-2002 ק"ג בצל בממוצע שש פעמים בשנה בשנת 1,4. זה עולה מניתוח הנתונים הגולמיים של ZMP/CMA המבוסס על פאנל משק הבית של GfK. צריכת הבצל היא מעל הממוצע בקבוצת גילאי 50 עד 65, שקונים גם ירקות טריים אחרים בכמויות גדולות יותר מצעירים.

עם זאת, רק כמות קטנה של בצל ירק עבה מגיעה לסל הקניות: ב-2002 היה ממוצע של 0,11 קילוגרם בלבד למשק בית. הבצלים הירקות מגיעים כמעט אך ורק מספרד ומשמשים בעיקר צרכנים גדולים, בעיבוד ובגסטרונומיה.

קרא עוד

סרטן הבטן נופל בחדות באירופה

מספר מקרי סרטן הקיבה באיחוד האירופי ירד בחצי בין 1980 ל-1999. במזרח אירופה וברוסיה ירד מספר המקרים ב-45 וב-40 אחוזים, בהתאמה. נראה שזו מגמה המשפיעה על כל קבוצות הגיל וצפויה להימשך לפחות בעתיד הקרוב. זו המסקנה שהגיעה ממחקר של מדענים משוויץ, איטליה וספרד, שהעריך נתונים מ-25 מדינות אירופיות מ-1950 עד 1999. תוצאות המחקר פורסמו ב-Annals of Oncology [http://www.annonc.oupjournals.org].

היו הבדלים גדולים במספר המחלות באירופה. בפדרציה הרוסית שיעור ההיארעות גבוה פי חמישה מאשר בסקנדינביה או בצרפת. באופן כללי, מחלות גבוהות יותר במרכז ומזרח אירופה, כמו פורטוגל, איטליה וספרד. עם זאת, התמותה יורדת בכל המדינות. היא ירדה בין 1980 ל-1999 בתוך האיחוד האירופי מ-18,6 ל-100.000 תושבים ל-9,8. במזרח אירופה חלה ירידה מ-27,1 ל-16,1 ובפדרציה הרוסית מ-51,6 ל-32,2 (1998). המדען הראשי פאביו לוי מה- Institut Universitaire de médecine sociale et preventive [http://www.imsp.ch] אמר שאם המגמה הזו תימשך, יהיו עד 15.000 מקרי מוות פחות בעשור הזה.

קרא עוד

טיפ לטלוויזיה: שפעת העופות - NDR 02-02-2004 23.00:XNUMX

ארגון הבריאות העולמי משמיע אזעקה: הוא חושש ממיליוני מקרי מוות ממכת העוף החדשה באסיה אם הפתוגן ישתלב עם נגיף השפעת האנושי. מומחים חוששים ששפעת העופות עלולה להגיע לממדים כמו "השפעת הספרדית" של 1918, שגבתה אז כ-40 מיליון חיים. עד כמה תרחיש האימה הזה ריאלי? האם הכל רק הפחדה או שאנחנו בפתחה של מגיפה עולמית שמגמדת את הסארס והאיידס? גרמניה לבדה ייבאה בשנה שעברה 38.000 טונות של בשר עוף מתאילנד. האיחוד האירופי הטיל איסור ייבוא ​​על עופות ממדינות סיכון באסיה רק ​​ב-23 בינואר. האם זה מנע את הסכנה או שבשר נגוע כבר הצליח להגיע לרפובליקה הפדרלית? האם פוליטיקאים רואים את הסכנה? הנס-יורגן ברנרר ידון בשאלות אלו ואחרות ב"דבר לפני חצות" ביום שני, 2 בפברואר, משעה 23.00:XNUMX בשידור חי בטלוויזיה NDR, כולל:

Bärbel Höhn: השר להגנת הצרכן וחקלאות בנורדריין-וסטפאליה, מפלגת הירוקים; פרופסור דוקטור. Alexander S. Kekulé: המכון למיקרוביולוגיה רפואית בהאלה; ד"ר. Thilo Bode: מנכ"ל "שעון מזון", לשעבר בוס גרינפיס; ד"ר. Eberhard Haunhorst: ראש "כוח המשימה" לבקרת מחלות.

קרא עוד

מכירות הבירה בשנת 2003 היו נמוכות ב-2,1% לעומת השנה הקודמת

כפי שמדווח המשרד הסטטיסטי הפדרלי, מבשלות בירה ומחסני בירה גרמניים מכרו 2003 מיליון הקטוליטר (hl) של בירה בשנת 105,5, שהם 2,3 מיליון הלטרנס או 2,1% פחות מאשר בשנה הקודמת. הנתונים אינם כוללים מכירות של בירות לא אלכוהוליות ומשקאות מאלט או בירה המיובאת ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי.

תערובות בירה - בירה מעורבת בלימונדה, קולה, מיצי פירות ותוספים אחרים שאינם אלכוהוליים - היוו 2,7 מיליון הל"ל או 2,6% מסך מכירות הבירה בשנת הדוח, ירידה של 6,2% לעומת השנה הקודמת.

קרא עוד